בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס 

בפסק דין שניתן לאחרונה קבע בית המשפט השלום בתל אביב כי מוביל יבשתי יחוייב לשפות סוכן מכס בגין תשלומים ששילם סוכן המכס למבטח של היבואן (ת"א 034967/01, פס"ד מיום 30.7.07, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים).

מדובר במטען של ציוד רפואי שכלל 19 קרטונים ובהם בין היתר קטטרים. המטען יובא מהולנד, הגיע לישראל, נקלט בממ"ן ושוחרר למחרת. המוביל היבשתי אשר קיבל את המטען אישר כי קיבל את המטען בשלמותו. המטען הוכנס למוניתו של צד ג', אשר נסע עם המטען אל חצרי היבואנית, ושם נפרק המטען ונמסר למחסנאי של היבואנית. המחסנאי הבחין בכך שחלק מן הקרטונים רטובים, וציין זאת בשטר המטען היבשתי.

חברת הביטוח, ששילמה את תגמולי הביטוח ליבואנית, תבעה בין היתר את סוכן המכס, והתפשרה איתו, בסופו של דבר, על תשלום סכום מסוים. סוכן המכס, מצידו, הגיש הודעת צד שלישי כנגד המוביל היבשתי, אשר שימש כקבלן משנה של סוכן המכס, ותבע ממנו שיפוי על הסכום ששולם לחברת הביטוח.

עובדתית, בית המשפט מצא כי המוביל היבשתי קיבל את המטען כשהוא שלם ותקין, וללא כל רטיבות שהיא. ואולם, בעת שהמוביל היבשתי מסר את המטען ליבואנית - היו אריזות המטען רטובות בחלקן. כמו כן, מצא בית המשפט כי באותו יום ירדו ממטרים עזים באיזור נמל התעופה בן גוריון כמו גם באתרים נוספים בין נמל התעופה לבין אזור התעשייה הרצליה. ואולם, אין בקביעות אלו כדי להתיר את הסבך, שכן בית המשפט ציין כי אין איש יודע להסביר כיצד זאת נרטבו אחדים מן הקרטונים (ובהם המטען) במהלך הדרך מנמל התעופה אל חצרי המבוטחת, ובנסיבות אלו היה על בית המשפט להכריע על מי מוטלת האחריות בגין הנזקים.

לצורך ההכרעה נעזר בית המשפט בהוראותיו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין הקובע כי כאשר מתקיימים שלשה תנאים, עובר נטל ההוכחה מן התובע אל הנתבע: התנאי הראשון - העדר ידיעה (או יכולת לדעת) מצד התובע לנסיבות שגרמו שהביאו לאירוע המזיק. התנאי השני - שהנזק נגרם על ידי נכס שהנתבע שלט בו שליטה מלאה; התנאי השלישי - שקיימת עדיפות הסתברותית לקיום התרשלות מצד הנתבע. בנסיבות ענייננו קבע בית המשפט ששלושת התנאים מתקיימים, שכן סוכן המכס לא ידע כיצד נרטבו הקרטונים, והשליטה במטען היתה בידי המוביל היבשתית במהלך כל ההובלה היבשתית, וכי בנסיבות הענין, ההסתברות שהקרטונים נרטבו מחמת התרשלותו של המוביל היבשתי עולה על ההסתברות שההירטבות אירעה בשל גורם שאינו כרוך בקיומה של התרשלות מצידו.

מכאן קבע בית המשפט כי סוכן המכס הוכיח את התקיימותו של תנאי סעיף 41, ונטל השכנוע עבר אל כתפי המוביל היבשתי בדבר העדר התרשלות מצידו בכל הקשור להירטבות הקרטונים. בית המשפט פסק כי נטל זה לא הורם על ידי המוביל היבשתי, אשר לא סיפק הסבר המניח את הדעת שממנו יעלה כי ההירטבות לא אירעה עת היה המטען בחזקתו או כי לא דבקה בו התרשלות כלשהי בקשר להירטבות הקרטונים.

בית המשפט קבע כי המוביל היבשתי נושא באחריות גם מכח החוזה שקיים בינו לבין סוכן המכס, שהרי סוכן המכס הזמין את שירותי המוביל היבשתי לביצוע ההובלה. על פי החוק, מדובר בחוזה קבלנות, אשר אחריותו של של הקבלן (המוביל היבשתי בענייננו) הינה אחריות מלאה ומוחלטת לכל אובדן או נזק לנכס, אלא אם כן נגרמו אלה "עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא היה יכול למנוע תוצאותיהן". בנסיבות הענין, מצא בית המשפט כי המוביל היבשתי לא הרים את נטל השכנוע המוטל עליו ולא הראה כי נתקיימו נסיבות של כוח עליון כנדרש לשם שחרורו מאחריות לנזק שנגרם למטען.


בהתאם לכך, חייב המוביל היבשתי לשפות את סוכן המכס בגין הכספים ששילם סוכן המכס למבטח של היבואנית.